מאמר פשיטת רגל

דיני פשיטת הרגל עוסקים במצב בו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו. הם מוסדרים בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, ובתקנות פשיטת הרגל התשמ"ה-1985. הישות הסטטוטורית המפקחת על פשיטות הרגל הוא הכונס הרשמי. כללי דיני פשיטת הרגל עוסקים במצב בו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו. דיני פקודת פשיטת הרגל מוסדרים בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, ובתקנות פשיטת הרגל התשמ"ה-1985. הישות הסטטוטורית המפקחת על פשיטות הרגל הוא הכונס הרשמי. הצורך בפיקוח נובע מהעובדה שבהליכי חדלות פירעון מעורבים צדדים רבים אשר עניינם ההדדי, ולעיתים השונה, עשוי להיות מפוקח בצורה הטובה ביותר בידי גורם ניטרלי ונטול פניות. הכונס הרשמי משמש  כנאמן על נכסי […]

מאמר מיסוי מקרקעין

מיסוי מקרקעין חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג 1963 מס שבח "רווח הוני" "ממכירת המקרקעין", מס ישיר, מוטל על המוכר. מס רכישה לא תלוי ברווח.  משולם בגין כל רכישה, מס עקיף, מוטל על הרוכש. הבחנה בין רווח "הוני" לפירותי" חוק מיסוי מקרקעין עוסק רק במכירות "הוניות" של מקרקעין בישראל. מהי מכירה "פירותית" – פקודת מס הכנסה (חלק ב')? ס' 2(1 )- הכנסה מ"עסק". ס' 2(6)- הכנסה "פסיבית" מדמי שכירות, תמלוגים ממקרקעין וכו'. מהי מכירה הונית ? מקרקעין בישראל – חוק מיסוי מקרקעין. מקרקעין בחו"ל + כל נכס הון אחר – פקודת מס הכנסה (חלק ה'). מי גובר על מי (פרק […]

מאמר פסקי דין בנושא פשיטת רגל לפי נושאים

להלן סקירה של פסקי דין עיקריים בחלוקה לתתי נושאים בתחום פשיטת הרגל.   נושא: עקרון תום הלב בפשיטת רגל   ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי  "הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר. התכלית השנייה עיקרה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות. ההגנה על האינטרס של הנושים בהבטחת זכותם וכן והאינטרס של החייב בשיקומו אינם עומדים בפני עצמם, אלא כפופים הם לעקרון תום-הלב. כך, יכול בית-המשפט לדחות בקשה לפשיטת רגל, בין היתר אם שוכנע כי הבקשה הוגשה "שלא בתום לב, במטרה […]

הליכים פליליים

עקרונות יסוד בהליך פלילי     כשאדם מוזמן לחקירה במשטרה סעיף 47 פקודת הראיות זכות השתיקה יש בצידה גם מגבלה. מי ששומר על זכות השתיקה בהליכי חקירה ובבית המשפט זה יכול לשמש לחיזוק ראיות התביעה כנגדו. לכן כל מקרה ראוי להבחן. האם לעמוד על זכות השתיקה או לתת גירסה מובנת שיכולה לתפוס בבית המשפט.   לגירסה הראשונית במשטרה יש חשיבות מכרעת. על בסיסה מתבסס התיק כולו. אם לאחר הגירסה הראשונה יש סתירות בגירסאות אחרות כמו לאחר מפגש עם סנגור, זה מתחיל להיות בעייתי. הדברים ברגע שנרשמו יש להם חשיבות מכרעת. מסירת תביעות אצבע, החובה להשתתף במסדר זיהוי כן או לא? […]