| כללי
דיני פשיטת הרגל עוסקים במצב בו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו.
דיני פקודת פשיטת הרגל מוסדרים בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, ובתקנות פשיטת הרגל התשמ"ה-1985.
הישות הסטטוטורית המפקחת על פשיטות הרגל הוא הכונס הרשמי. הצורך בפיקוח נובע מהעובדה שבהליכי חדלות פירעון מעורבים צדדים רבים אשר עניינם ההדדי, ולעיתים השונה, עשוי להיות מפוקח בצורה הטובה ביותר בידי גורם ניטרלי ונטול פניות. הכונס הרשמי משמש כנאמן על נכסי החייב מכח ברירת הדין מקום שלא מונה נאמן אחר. במקרה שמונה נאמן, הכונס הרשמי משמש כמפקח על פעולותיו.
בית המשפט המוסמך לדון בענייני פשיטת רגל, הוא בית המשפט המחוזי.
הליכי פשיטת רגל – מטרות
הליך פשיטת רגל נועד להשיג שתי תכליות:
האחת – כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך השוויונית והיעילה ביותר; השניה – לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו מסוגל לפרוע את חובותיו לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים, על ידי קבלת הפטר מן החובות.
בעוד התכלית הראשונה עוסקת באינטרס של הנושים, התכלית השניה עוסקת בעניינם של החייבים.
על מנת להשיג את המטרות הנזכרות יצרו דיני פשיטת הרגל מנגנון מאוזן לאכיפה קולקטיבית של זכויות נגד רכושם של חייבים, בד בבד עם האפשרות להביא לשמיטת חובות החייב על-ידי מתן צו הפטר.
הרפורמה בהליך פשיטת רגל
הליך פשיטת הרגל הינו הליך משפטי שנועד בעיקרו להגשים שתי תכליות. התכלית האחת היא לכנס את נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בדרך היעילה, המהירה והשוויונית ביותר. התכלית השנייה היא לאפשר לחייב חדל פירעון שאינו מסוגל לשלם את כל חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מחובותיו.
הליך פשיטת הרגל כפי שהתנהל טרם הרפורמה נמנע מלהגשים את התכליות האמורות ופעמים רבות בשורת ההפטר, ליבתו של הליך פשיטת הרגל ועיקר ייעודו, לא התגשמה כראוי. ההליך טרם הרפורמה היה ארוך, מסורבל ומרובה התדיינויות משפטיות, אשר רבות מהן טכניות בעיקרן. כך למשל, נכסי החייב מומשו בשלבים הראשונים ואילו התמשכות ההליך בדרך של גביית תשלומים חודשיים לאורך זמן הניבה פירעון נוסף בסכומים זניחים. זאת ועוד, הימשכות ההליך דחתה את מועד בדיקת תביעות החוב וחלוקת הדיבידנד לנושים והביאה לאבדן עניין מצד הנושים בהליך והשיתה על המערכת הציבורית עלויות ניכרות אשר תועלתן מוטלת בספק. בנוסף, ההתמשכות הבלתי סבירה של ההליכים עובר לרפורמה דחקה, לא פעם, את החייבים מחוץ למעגל התעסוקה והיזמות, והביאה אותם למצב של ייאוש ואדישות כך שנוצרה פגיעה בלתי מידתית בכבוד האדם ובזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ובני משפחותיהם.
לנוכח זאת, במטרה להביא להגשמת תכליות הליך פשיטת הרגל במסגרת החקיקה הקיימת, עדכן הכונס הרשמי ביום 1 בספטמבר 2013 את גישתו באשר לניהול הליכי פשיטת הרגל הנפתחים לבקשות חייב וקבע מתווה מעודכן ומובנה לניהול מערכתי, יעיל, מידתי וצודק של ההליך. זאת, תוך ביצוע האיזון הנדרש בין אינטרס החייב תם הלב בשיקום כלכלי בדרך של הפטר מחובותיו וזכותו לקיום מינימלי ולחיים בכבוד, לבין אינטרס הנושים לפירעון הוגן ושוויוני של החובות כלפיהם ולהגנה על זכות הקניין.
בהתאם לכך, נקבעו נהלים לניהול הליך פשיטת הרגל שעיקריהם כדלקמן:
* ככלל, הליך פשיטת הרגל ייקצב בזמן מוגדר מראש של כ- 4.5 שנים ממועד צו הכינוס למיצוי יכולת פירעון החובות.
* בכל תיק ימנה הכונס הרשמי מנהל המיוחד מיד עם מתן צו הכינוס. המנהל המיוחד יתמקד במהלך 18 החודשים הראשונים של ההליך, ממועד צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל, בביצוע בדיקות כלכליות יסודיות, גיבוש מצבת חובות חלוטים וגיבוש תכנית פירעון מוצעת לאישור בית המשפט, שתתבסס על יכולותיו הכלכליות של החייב ומימוש רכושו הפנוי והכנסתו הפנויה לאחר ניכוי צרכי ביתו.
* תכנית פירעון – במסגרת תכנית הפירעון שתגובש ותוצג לאישור בית המשפט, וככל שהחייב יסכים למפורט בה, הוא יוכל לקבל הפטר מותנה מיד עם מתן אישור ההסדר והכרזתו פושט רגל. בסיום מימוש תכנית הפירעון, בתוך פרק זמן של כ- 3 שנים נוספות, יקבל החייב הפטר חלוט מחובותיו.
* בנסיבות מתאימות, כאשר עולה מן החקירות כי המשך ניהול הליכי פשיטת הרגל לא יביא כל תועלת לנושים, ניתן יהיה להמליץ על מתן הפטר לאלתר מיד עם הכרזתו של החייב פושט רגל.
* בנסיבות מתאימות גם ניתן יהיה לקצר את תכנית הפירעון לתקופה קצרה מ- 3 שנים.
* במסגרת הרפורמה יינתנו תמריצים חיוביים לחייבים. שיתוף פעולה מלא מצד החייב ככלל, ושיתוף פעולה מלא בגילוי כל מידע והרכוש מצדו (לרבות רכוש שהוברח עובר לפתיחת ההליך) בפרט, יקדם את החייב לקבלת הפטר מחובותיו. גם הגדלת הכנסותיו של החייב והגדלת התשלום החודשי עשויים, בנסיבות מסוימות, לקדם את קבלת ההפטר.
* לצד התמריצים החיוביים תינקט גישה מחמירה כנגד חייבים שינצלו לרעה את ההליך ויבקשו להערים על הנושים, על בעל התפקיד, על הכונס הרשמי ועל בית המשפט. כנגד חייבים אלה יינקטו צעדי אכיפה והרתעה חריפים. כך לדוגמא, יצירת חובות שלא בתום לב והסתרת מידע מבעל התפקיד יסייגו את מתן ההפטר, או, למצער, ידחוהו באופן משמעותי. התנהגות כאמור עלולה אף להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל ולהגשת כתבי אישום פלילי בגין עבירות בפשיטת רגל. דרך זו של תחימת משך ההליך והבאתו לידי סיום בהפטר בתוך פרק זמן נקוב ומוגדר, תוך מתן תמריץ חיובי לחייב למקסם את הכנסותיו ולסייע באיתור מהיר של רכושו, תביא להגשמת תכליות דיני פשיטת הרגל. יישום הרפורמה בניהול הליך פשיטת הרגל יפתח בפני החייב אופק חיובי ויאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולהשתלב בחזרה במשק היצרני. כמו כן, תתאפשר חלוקה שוויונית של דיבידנד בין הנושים בתוך פרק זמן סביר, ייחסכו עלויות מיותרות המושתות על המערכת הציבורית והצדדים שתועלתן מוטלת בספק ועיקר המשאבים הציבוריים המוגבלים יופנו לטיפול בתיקים מהותיים ובנקיטת הליכים כנגד חייבים חסרי תום לב.
בקשה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל
בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת הן על ידי נושה של החייב והן על ידי החייב עצמו. על פי רוב, הבקשה מוגשת על ידי החייב.
הבקשה מוגשת על יסוד מעשה פשיטת רגל שביצע החייב, המהווה למעשה את העילה לבקשה.
סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם 1980, מפרט מהם מעשי פשיטת הרגל, שעל יסודם אפשר לנקוט בהליכי פשיטת רגל נגד חייב וביניהם העברת מרמה, התחמקות מנושים, עיקול נכס מנכסי החייב ומכירתו במסגרת ההוצאה לפועל, הודעת החייב על הפסקת תשלום החוב, בקשת החייב להכריזו כפושט רגל ואי הענות להתראת פשיטת רגל.
נושה רשאי להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב רק בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 7 לפקודה, וביניהם הדרישה שגובה החוב שחב החייב לנושה לא יפחת מסך של 50,000 ש"ח (נכון לשנת 1996, סכום זה מתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ועומד ע"ס 86,532 ₪ נכון ליום 1.1.16), שהחוב יהיה סכום קצוב בכסף, שמעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חודשים לפני הגשתה, ושקיימת זיקת מגורים או זיקה עסקית בין החייב למדינת ישראל.
חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 17 לפקודה, וביניהם הדרישה כי חובותיו לא יהיו פחותים מסך של 10,000 ש"ח (נכון לשנת 1996, סכום זה מתעדכן ב – 1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, ועומד ע"ס 17,308 ₪ נכון ליום 1.1.16), כי יצרף לבקשתו דין וחשבון מאומת בתצהיר בדבר נכסיו והכנסותיו, נכסיהם והכנסותיהם של בן או בת זוגו וילדיו הגרים עמו, וכן כי יצרף לבקשתו כתב ויתור על סודיות לטובת הכונס הרשמי.
הגשת בקשה למתן צו כינוס ופשיטת רגל מצריכה תשלום פיקדון לכונס הרשמי. את השובר לתשלום פיקדון ניתן לקבל במזכירויות הכונס הרשמי במחוזות השונים. התשלום יבוצע בסניפי בנק מזרחי טפחות בלבד.
עותק מבקשת פשיטת הרגל מוגש לכונס הרשמי יחד עם אישור על תשלום הפיקדון.
לאחר בחינת הבקשה ודרישת פרטים נוספים – במידת הצורך, מגבש הכונס הרשמי את עמדתו בבקשה, וזו מוגשת לבית משפט של פשיטות רגל.
צו כינוס
לאחר עיון בבקשת פשיטת הרגל שהגיש חייב ובתגובת הכונס הרשמי לבקשה, מוסמך בית המשפט לתת צו לכינוס נכסי החייב.
צו הכינוס מעביר את נכסי החייב לפיקוחו של הכונס הרשמי, עד שיתברר אם החייב יגיע לפשרה או הסדר עם נושיו או יוכרז פושט רגל. במקרים בהם מוגשת הבקשה על ידי נושה יקיים בית המשפט דיון בבקשה במעמד הנושה, החייב והכונס הרשמי, בטרם יחליט אם יינתן באותו מקרה צו כינוס.
משניתן צו כינוס לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט (סעיף 20א לפקודת פשיטת הרגל). הנושים כפופים למשטר קולקטיבי ומנועים מלגבות החוב מהחייב באופן עצמאי. נושה אינו רשאי לנהל תביעה כספית כנגד החייב בנוגע לחובות שנצברו לפני מועד צו הכינוס, ואף לא לנהל הליכי גבייה באמצעות לשכות ההוצאה לפועל. הרעיון הוא כי במסגרת הליכי פשיטת הרגל ייפרע כל אחד מהנושים בהתאם ליחס החוב המגיע לו. נכסי החייב ישמשו לפירעון החובות באופן קולקטיבי. יש למנוע מצב בו נושה זריז פועל כנגד החייב, ואילו חברו הפחות זריז ייצא וידיו על ראשו. יחד עם זאת אין במתן צו כינוס כדי לפגוע בכוחו של הנושה המובטח לממש בטוחתו;
אולם, על הנושה המובטח לקבל רשות ספציפית מאת בית המשפט להמשיך לפעול כנגד החייב. הליכים פליליים והליכים מסוג תביעה לסילוק יד אינם מושפעים מצו הכינוס ואינם חדלים מלהתקיים.
במידה ובית המשפט החליט ליתן צו כינוס, עליו לקבוע בהחלטתו מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, שיתקיים בתום ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס. לדיון בבקשת פשיטת הרגל מוזמנים החייב, נושיו והכונס הרשמי.
יתכן ובמעמד מתן צו הכינוס (ולעיתים אף לאחר מכן), ימונה, לבקשת הכונס הרשמי, מנהל מיוחד.
חקירות הכונס הרשמי
כונס הרשמי (ו/או המנהל המיוחד מטעמו) פועל לעריכת חקירה בעניין הקריסה הכלכלית ומצבת נכסי החייב.
דו"ח החקירה מוגש לבית המשפט 15 ימים לפני מועד הדיון בהכרזת פשיטת רגל.
החקירה מתבססת בין היתר על המסמכים אותם הגיש החייב, פנייה לגורמים פיננסיים (בנקים, חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה), ופנייה לגורמים רישומיים (מרשם האוכלוסין, טאבו, משרד התחבורה וכיו"ב). הכנ"ר מוסמך לפנות גורמים אלה מכח הדין ובהתאם ל"כתב ויתור על סודיות" עליו חתום החייב (בבקשת חייב).
מקום שמונה מנהל מיוחד מתקיימת חקירה פרונטאלית במשרדיו. אף הכנ"ר רשאי לזמן את החייב לחקירה במשרדיו.
פניית הכנ"ר לגורמים רישמיים לקבלת מידע מביאה לעיתים מידע אשר החייב נמנע מלספק.
לדוגמא:
א. חייב שהתגלה כי זכאי לפיצוי פיטורים בסכום גבוה. המידע נחשף כתוצאה מדיווח קופת פיצויי פיטורים לכנ"ר.
ב. חייב שהתגלה כי הינו זכאי לחלק בירושה. החייב לא דיווח על זכותו. המידע התקבל מלשכת היועמ"ש (אפוטרופוס כללי), שהינו צד להליכי בקשת הירושה.
הימנעותו של חייב מלדווח באופן מפורט ומלא על נכסיו תיחשב כהפרת חובת תום הלב, ותהווה שיקול לביטול ההליך מחמת ניצולו לרעה. הדבר מהווה אף עבירה פלילית.
שיקולים לביטול הליך פשיטת רגל שננקט לבקשת החייב
החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, לאחר פתיחת הליכי הכינוס.
דרישת תום הלב בשלב יצירת החובות עשויה לשלול מתן הכרזת פשיטת רגל, בפרט אם חובות החייב נוצרו בדרך שיש בה פגיעה מהותית בתקנת הציבור. כדי שחייב יחשב תם לב, עליו להישמר במהלך יצירת חובותיו מביצוע עבירות על החוק, ובכלל זה עבירות המופנות כלפי נושיו. הימנעות שיטתית מביצוע פסקי דין על ידי החייב עלולה אף היא להביא לסיכול בקשתו. הוא הדין אם מתברר כי חוב של חייב נצבר תוך בצוע פעולות הונאה ותרמית (ע"א 8937/05 תבין נ' כונס הנכסים הרשמי). במקרה אחר נקבע, אף בלא שהוגש כתב אישום, כי חובות שנוצרו במהלך ניהול עסקי זנות עולים כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור, ומצדיקים דחייתה של בקשה לפתוח בהליכי פשיטת רגל (ענין בנבנישתי). חייב שאינו תם לב אינו זכאי לשמיטת חובותיו בהליך פשיטת רגל.
תעסוקת החייב בעת הליכי פשיטת רגל
מצופה מחייב המצוי בהליכי פשיטת רגל לאתר מקור הכנסה. זאת לצורך שיקומו הכלכלי ולשם פירעון חובותיו.
יכולת ההשתכרות משמשת נדבך מרכזי בקביעת התשלום החודשי המושת על החייב.
חייב רשאי לפעול כעובד שכיר. החייב אף רשאי לעבוד כעוסק מורשה, ובלבד שהוכיח לכנ"ר או לבית המשפט כי היקפי הכנסותיו מצדיקים לעבוד בצורה כזאת, וכי יש בכך כדי לסייע לפירעון החובות.
יש לצרף אסמכתא אודות ההכנסה (תלוש שכר או העתקי הדוחות הנשלחים לרשויות המס) לדו"ח החודשי על הכנסות והוצאות המוגש לכנ"ר.
לאחר הכרזת פשיטת רגל לא ייסד חייב תאגיד ולא יהיה בעל עניין בתאגיד אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן.
הסדר בין החייב לבין נושיו
דיני פשיטת הרגל מאפשרים לחייב ולנושיו להגיע להסדר עת מתנהלים הליכי פשיטת רגל, ואף בטרם נפתחו כאלה. הסדר נושים שאושר על ידי בית המשפט מחייב אל כלל הנושים, וזאת לרבות נושה שהתנגד להסדר.
חייב רשאי להציע הצעות להסדר עם נושיו בשלושה שלבים:
א. בטרם ניתן צו הכינוס (הסדר על פי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל).
עוד בטרם הגשת בקשה לצו כינוס, רשאי חייב להציע הסדר לנושיו. סכום החוב בגינו רשאי חייב להציע הסדר לנושיו יהיה לא פחות מסך 32,242₪ (סכום המתעדכן מעת לעת(.
בד בבד עם בקשה המוגשת לבית המשפט להסדר לפי סעיף 19א' יש להגיש דו"ח נכסים והתחייבויות. בנוסף, יש לפרט ההסדר ומקורותיו ולהציג ביטחונות לקיומו.
לרוב, הליך לפי סעיף 19א' הינו קצר יחסית בזמן (חודשים ספורים), אשר במסגרתו רשאי בית המשפט ליתן צו לעיכוב-הליכים כנגד החייב.
תנאי לאישור הסדר הוא שהחובות המובטחים והחובות בדין קדימה ייפרעו במלואם, וכמו כן יש להשיג תמיכה של רוב הנושים (51%), ורוב שלושה רבעים (75%) מהנשייה.
בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שישולמו לפחות 30% מכל חוב לא מובטח. בית המשפט רשאי להתנות את אישור ההצעה במתן ערובות לביצועה.
ב. לאחר מתן צו הכינוס ובטרם הכרזת פשיטת רגל (על פי סעיפים 33-41 לפקודת פשיטת הרגל).
ג. לאחר הכרזת החייב פושט רגל (על פי סעיפים 52-54 לפקודת פשיטת הרגל).
הסדר נושים לאחר מתן צו כינוס ולאחר הכרזת פשיטת רגל:
חייב רשאי להציע לנושיו הסדר פשרה אף לאחר מתן צו כינוס או לאחר הכרזת פשיטת רגל. את ההצעה יש להגיש לכונס הרשמי או לנאמן ולפרט את תוכנה ופרטי הערובות המוצעות. הכונס הרשמי ישלח לנושים העתק מההצעה בצרוף תסקירו עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים בעניינה במשרדיו.
הצעה שזכתה לתמיכה של רוב הנושים (51%), ורוב שלושה רבעים (75%) מהנשייה, של התובעים המצביעים והנוכחים תיחשב כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה.
פשרה או הסדר שנתקבלו ואושרו יחייבו את החייב ואת כל הנושים לעניין כל חוב בר תביעה המגיע להם מהחייב.
ככלל יש להציע פרעון החובות בהתאם לסדרי הנשייה. היינו שהחובות בדין קדימה ישולמו במלואם בטרם ייפרעו החובות הרגילים. יחד עם זאת, הוראות הסדר הנושים יכולות לשנות את סדרי הקדימה שבדין, בתנאי שנתקבל בכל אחת מאסיפות הנושים בהתאם לסוגי הנשייה. כך, למשל, אפשר שהנושים הבלתי מובטחים יקבלו דיבידנד מסויים אף שהנושים בדין קדימה לא יקבלו מלוא חובם. בהסכמת הנושים, ניתן אף לסטות מעקרון השוויון בין הנושים, באופן שחלק מחברי הקבוצה יקבלו דיבידנד גבוה ביחס לחברי קבוצה אחרים.
באישור נושי החייב את הצעת ההסדר אין די. קיימת נחיצות אף באישור בית המשפט, על מנת שיחייב את החייב והנושים באופן סטאטוטורי.
לבית המשפט מוקנה שיקול דעת האם לאשר ההצעה אם לאו. בית המשפט יסרב לאשר ההסדר אם האמור בו אינו סביר או שאינו מועיל לציבור הנושים בכללותו (ראה סעיף 35ו לפקודת פשיטת הרגל). יש לזכור כי סידור ענייני החייב המצוי בהליכי פש"ר מושפעים אף מדרישות המוסר המסחרי ונתון לשיקולים כלל-ציבוריים של הצורך בסילוק חובות.
על החייב להראות כי בהצעת ההסדר קיים יתרון המיטיב עם הנושים מעבר למה שניתן לקבל במסגרת הליכי הפש"ר. העובדה ההסדר זכה לאישור מרבית הנושים הינו שיקול חשוב ביותר, ועל פי רוב בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתם של הנושים.
התקופה שבין צו כינוס להכרזת פשיטת רגל
במועד שבין מתן צו הכינוס לבין המועד שנקבע לדיון בבקשת פשיטת הרגל, פרק זמן של כששה חודשים, רשאי הכונס הרשמי לכנס אסיפת נושים על מנת שהנושים יביעו עמדתם באשר להמשך הליך פשיטת הרגל ובאשר לדרך הטיפול הראויה בנכסי החייב בכלל, לרבות בסוגיית מינוי נאמן.
במידה והציע החייב פשרה או הסדר ישקלו הנושים באסיפתם אם יש לקבל את הפשרה או ההסדר.
במהלך תקופה זו מקיים הכונס הרשמי ו/או המנהל המיוחד חקירה בעניינו של החייב לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, לקראת הדיון בבקשת פשיטת הרגל. לצורך חקירה זו רשאי הכונס הרשמי או המנהל המיוחד לזמן את החייב להתייצב במשרדו כדי לחקור מצב עסקיו וחובותיו, ומחובתו של החייב להתייצב לחקירה במקום ובשעה שנקבעו בהזמנה. כן מוסמך הכונס הרשמי או המנהל המיוחד, לצורך קיום חקירה זו, לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לענייניו של החייב, מכל אדם שיש יסוד להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו.
כיום, מושם דגש על בחינת תום ליבו של החייב בעת הקריסה הכלכלית ועל שיתוף הפעולה מצידו בעת הליכי הפש"ר. במידה ולנושה מידע כלכלי רלוונטי אודות החייב, קריסתו הכלכלית או נכסיו, ניתן לפנות בעניין לכנ"ר או לנאמן.
כחמישה עשר יום לפני המועד שנקבע לדיון בבקשת פשיטת הרגל, מגיש הכונס הרשמי או המנהל המיוחד לבית המשפט את חוות דעתו, בה הוא מפרט את ממצאי החקירה שניהל, ובכלל זה את הערכתו בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, אם ננקטו, ואת החלטות הנושים באסיפותיהם. כן מחווה הכונס הרשמי או המנהל המיוחד דעתו בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו, ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב.
הנושה הנזיקי
חבות בנזיקין לתשלום סכום כסף בלתי קצוב אינה בת תביעה בפשיטת רגל (ראה סעיף 72 לפקודת פשיטת הרגל). כלומר, מקום שהחבות הנזיקית טרם כומתה באופן אריתמטי (על פי רוב, באמצעות הכרעה שיפוטית) רשאי הנושה הניזק לתבוע את החייב בגין עוולה שהלה גרם לו, בבית משפט מוסמך מחוץ להליכי פשיטת הרגל,. תנאי לניהול התביעה הוא קבלת היתר לכך, מבית משפט של פשיטת רגל.
ככל וההליך בו ינקוט הנושה הנזיקי יסתיים בקבלת פסק דין לטובתו, תוך שפסק-הדין מכמת הנזק, יוכל הנושה להגיש תביעת חוב לכונס הרשמי. לתביעת החוב יש לצרף העתק מפסק הדין.
חוב שנוצר לאחר מתן צו הכינוס
צו הכינוס הינו המועד הקובע להגדרת החובות בני התביעה בפשיטת רגל. חוב שנוצר לאחר צו הכינוס אינו נחשב בדרך כלל, חוב בר תביעה, ואין מניעה שהנושה יגיש בגינו תובענה לבית המשפט. במידה ויינתן פסק דין בנוגע לחוב שנצבר לאחר מתן צו כינוס, יקשה על הנושה לממשו, שכן, נכסי פושט הרגל מוקנים לנאמן.
ככל ויינתן לחייב הפטר בסיומם של הליכי פשיטת הרגל, הרי שההפטר לא יחול על חוב שנוצר לאחר מתן צו כינוס. זאת ועוד, אחת מהמטרות החשובות הנעוצות בקומם של הליכי פשיטת הרגל – שאיפה לשיקומו הכלכלי של החייב. צבירת חובות לאחר מתן צו כינוס עלולה ללמד כי החייב לא הפנים כי עליו להתנהל בצורה כלכלית זהירה ולהימנע מצבירת חובות חדשים. כשל זה, היורד לשורש תפיסת הליכי הפש"ר, יוכל להביא לעיתים את בית המשפט לשקול את ביטול הליכי פשיטת הרגל על שלל ההגנות המוענקים במסגרתו לחייב.
הדיון בבקשת פשיטת הרגל
במועד שנקבע לכך, מקיים בית המשפט דיון בבקשת פשיטת הרגל. הכונס הרשמי מבצע פרסומים ברשומות בעתונות ובאתר הכנ"ר אודות מועד הדיון בהכרזת פש"ר. הדיון מתקיים במעמד החייב, המנהל המיוחד, הנושים והכנ"ר. לקראת הדיון, מגיש הכנ"ר או המנהל המיוחד מטעמו, תסקיר בעניין החייב ובו חוות הדעת לעניין הכרזת פשיטת רגל.
בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, רשאי בית המשפט להחליט אחד מאלה:
א. להכריז בצו שהחייב פושט רגל.
ב. לדחות את הבקשה אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו.
ג. לקבוע כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר.
ד. לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל על מנת לאפשר לחייב להסדיר את
חובותיו בדרך של פשרה או הסדר.
הכרזת פשיטת רגל
משניתן צו הכרזה על פשיטת רגל יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן.
לאחר מתן צו פשיטת רגל יוכל הנאמן לפעול למימוש נכסי החייב ולחלוקתם בין הנושים.
משלב זה, הזכות לתבוע ולהיתבע בקשר עם נכסי פושט הרגל האמורים היא בידי הנאמן בלבד. (ראה סעיף 125(א)(2( לפקודה וכן סעיף 144 לפקודה.
הגדרת "נכסי פושט הרגל" והגדרת "נכסים" מופיעות בסעיף 1 לפקודה. הנכסים יכללו את הנכסים המפורטים בסעיף 85 לפקודה, ולא יכללו את הנכסים המפורטים בסעיף 86 לפקודה.
הגבלות על פושט רגל
בכדי למנוע מפושטי רגל להמשיך וליצור התחייבויות חדשות נקבע כי חייב שהוכרז פושט רגל יהיה לקוח מוגבל חמור כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981.
חייב שהוכרז פושט רגל לא יעשה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, שימוש בכרטיס חיוב כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו–1986, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש בכתב מהנאמן.
חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן.
השתתף פושט הרגל בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי בית המשפט ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של פושט הרגל בתאגיד
מעמד החייב פושט הרגל
הכרזתו של אדם בתור פושט רגל אינה הופכת אותו לפסול דין. בכפוף להוראות מסויימות שבדין, אשר מגבילות את פעולותיו או פוסלות אותן, אין ההכרזה גורעת מכושרו לחוב, אשר ניתן לו מכח סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.
אף שפושט הרגל אינו הופך פסול דין ואינו מנוע מליטול התחייבויות, בהתאם לדיני פשיטת הרגל רכושו מוקנה לנאמן, ומשכך אינו יכול למכור נכסיו.
זכות תביעה (או פיצוי) בגין נזקי גוף אינה מוקנית לנאמן (ע"א 456/71 מטילדה ושלמה פילוסוף נ' מדינת ישראל. לעומת זאת, זכות תביעה (או פיצוי) בגין נזק ממוני מוקנית לנאמן.
פרעון החובות
פרעון החובות ייעשה בהתאם לסדר הקדימויות על פי הדין:
1. ראשית ייפרע הנושה המובטח. נושה מובטח הוא מי שבידו שעבוד על נכס של החייב, או עכבון על נכסי החייב או על חלק מהם בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב.
2. חובות בדין קדימה – ישנם מספר חובות המוגדרים כחובות בדין קדימה.
המשמעות: הזכאים יקבלו את כספם לפני הנושים הרגילים. בקבוצת הנושים בדין קדימה קיימת הירארכיה פנימית לפי הסדר הבא:
א. שכר עבודה ופיצויי פיטורין.
ב. מה הכנסה ניכוים.
ג. חובות מגבילים בקדימותם:
תשלומי חובה – מיסים עירוניים וכד', מיסים (רק שנה אחת), שכר
דירה של שנה אחת ותשלום מזונות.
בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא ליתן
עדיפות לחלק מחובות אלו או כולם.
3. לאחר פירעון חובות הנושים המובטחים והנושים בדין קדימה, יפרע חובם של
הנושים הבלתי מובטחים (נושים רגילים(
סיום ההליך
הליך פשיטת הרגל בא אל סיומו באחת מאלה:
4. ביטול ההליך עקב ניצולו לרעה על ידי החייב או, כאשר מדובר בבקשת נושה,
בהעדר תועלת לנושים.
5. עם ביצועה של הצעת הסדר מטעם החייב שאושרה בידי בית המשפט.
6. במתן צו הפטר לחייב, לבקשתו או לבקשת הכונס הרשמי, מכל חובותיו ברי
התביעה בפשיטת רגל.
צו ההפטר פוטר את פושט הרגל מכל חוב בר – תביעה בפשיטת רגל, למעט:
א. חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל
קנס.
ב. חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג
ויתור עליהם במרמה.
ג. חבות לפי פסק דין לחובת פושט הרגל בתובענת מזונות.
עבירות בפשיטת רגל
יש לתת את הדעת כי מעשיו או מחדליו של חייב נושה או צדדים נוספים, יכולים להוות עבירה פלילית בהתאם לפרק ח' לפקודת פשיטת הרגל.
כך למשל:
מי שנדרש למסור מידע, ומסר ביודעין מידע חלקי או כוזב – דינו מאסר שנה.
חייב שלא גילה את כל נכסיו – דינו מאסר ארבע שנים.
חייב שלא מסר נכסיו לנאמן – דינו מאסר ארבע שנים.
חייב שהבריח נכסיו שנים עשר חודשים לפני שהוגשה בקשתו לפשיטת רגל – דינו מאסר ארבע שנים.
מי שנמנע מלנהל פנקסי חשבונות כיאות, ביצע השקעות מסוכנות או הימורים – יואשם בעבירה.
מי שהשיג אשראי במרמה או מי שעשה עסקים מבלי להודיע שהוא הוכרז פושט רגל דינו שנה מאסר.
מי שניתן כנגדו צו כינוס ועזב את ישראל ולקח עימו נכסים – דינו מאסר שלוש שנים.
אם לאחר מתן צו כינוס או לאחר הכרזת פשיטת רגל עשה החייב אחד מאלה דינו מאסר ארבע שנים: אי מסירת מסמכים, אי מסירת נכסים, הברחת נכסים, השמטת דבר בעל חשיבות, אי הודעה על תביעת כזב, מניעת הצגת מסמכים, העלמת מסמכים ופגיעה בהם, מרמה במסמכים, הפסדים מדומים, אשראי במצג שווא, אשראי בטענת שווא, שעבוד במרמה, הסכם במרמה.
מהם נכסי פושט הרגל אשר הנאמן יוכל לפעול למימושם לטובת פרעון חובות הנושים?
7. נכסי פושט רגל יכללו כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו; זאת לרבות, נכס נדל"ן, וכלי רכב.
8. נכסים פיננסים:
הנאמן יוכל לפדות קופת גמל (לרבות: ביטוח מנהלים וקרו השתלמות), כולה או מקצתה, לאחר קבלת אישור מאת בית המשפט. בית המשפט יתחשב במצבו הכלכלי והסוציאלי של החייב טרם יורה על מימוש הקופה, וייתן הזדמנות לפושט הרגל להעלות טיעוניו.
אם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה (כספי קצבה לא נזילים), לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן.
הנאמן יוכל לממש קופת פיצויי פיטורים של פושט הרגל אם הגיע מועד פרעונה ואינה מיועדת למטרות קצבה.
הנאמן יוכל לממש קופת גמל שאינה למטרות קצבה, אלא למטרות תגמולים, שמועד פרעונה הגיע (נזילה) או ניתנת לפדיון מוקדם.
הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב על פי תכנית חסכון שטרם הגיע מועד פדיונם, אלא לאחר שקיבל את הסכמת הכונס הרשמי, ולאחר שניתנה הזדמנות לפושט הרגל להעלות טיעוניו.
9. הכוח להפעיל זכות לגבי נכס, או לנקוט הליכים לשם הפעלת זכות, בדרך שהיה יכול פושט הרגל להפיל לטובתו בתחילת פשיטת הרגל או לפני צו הפטר.
10. מימוש בית המגורים:
בית המשמש למגורי פושט הרגל או לבני משפחתו הגרים עימו, רשאי בית המשפט להורות שלא יימכרו אלא אם הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה לפושט הרגל, לבן זוגו ולבני משפחתו הגרים עמו, מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת, או בתשלום פיצויים, או בדרך אחרת.
מקום ובית-המגורים רשום ע"ש החייב כבעלים בלשכה לרישום המקרקעין, תימכר הדירה כ"תפוסה" תוך שפושט הרגל יהיה "דייר מוגן" בהתאם להוראת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר. כלומר, פושט-הרגל יוכל לקבל הגנה, ולא לאבד את קורת הגג, תוך שהוא יהיה לדיירו של הבעלים החדש של הדירה.
מהם נכסי פושט הרגל שאינם מוקנים לנאמן?
11. צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה סבירה.
12. חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח, וכלי בית אחרים, והכל אם הם חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו.
13. דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו.
14. מכונות שהחייב עובד בהן בעצמו, כלים, מכשירים ומיטלטלין אחרים, וכן בעלי חיים שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע.
15. אם החייב נכה – כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, הנחוצים לו בגלל נכותו.
16. חיות מחמד; ("חיית מחמד" – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק).
17. תביעת נזיקין בגין נזק שאינו ממוני (נזקי גוף).
18. גמלה שמקבל החייב מהמוסד לביטוח לאומי
. |
